על פי חוק הנוער, קיימת בישראל מערכת משפט שלמה השופטת קטינים ובני נוער באופן ספיציפי ומיוחד. ברגע שנער מגיע לגיל 12, הוא הופך אחראי על מעשיו. אם הוא מבצע עבירה שהיא פלילית, על פי החוק – ניתן להעמידו לדין ולהעבירו תהליך פלילי לכל דבר. ילד שלא הגיע לגיל 12 וביצע עבירה פלילית עובר טיפול על ידי רשויות החוק והסעד.
עבריינות נוער במדינת ישראל מתייחסת לפשעים שמבצעים ילדים מתחת לגיל 18. למעשה, עבריינות נוער מובילה להיווצרות מתחים, שכן קיים רצון עז מצד אחד להגן על קטינים ובני נוער, גם אם הם ביצעו עבירות פליליות ומצד שני – לשמור על הציבור מפני אותם מעשים עבריניים.
רוצה לקבל ייעוץ?
נא להשאיר פרטים ונחזור אליך בהקדם!
מדוע עבריינות נוער זוכה ליחס סלחני?
הגישה היא חינוכית שיקומית. מטרתה להוציא את בני הנוער ממעגל הפשיעה, תוך שמירה קפדנית על כל הזכויות של הצעירים. כל עוד הנאשם נחשב לקטין, הוא מקבל כל מיני הגנות בכדי שניתן יהיה במסגרת החוק להגן על הזכויות, הנפש והגוף שלו.
יש התאמה מלאה בין חומרת המעשה, האלימות שמתלווה אליו וגילו של הנער לבין החוקים המשפטיים החלים על אותם בני נוער.
כידוע, אחוז גבוה של בני נוער בישראל לא מוצאים את עצמם במערכת החינוכית. לכן, הם זקוקים למסגרת טיפולית אחרת. לשם כך, במקרים רבים משלבים בני נוער עבריינים במסגרת הנקראית פנימייה טיפולית. מדובר בפנימייה המתאימה לחניכים עם קושי תפקודי במגוון תחומים כתוצאה מבעיות נפשיות, התנהגויות, רגשיות או שילוב שלהן.
כיצד אותן מסגרות עוזרות לבני הנוער הללו ומוציאות אותם ממעגל הפשיעה?
בדרך כלל, אותם בני נוער נולדו למציאות שהיא מלכתחילה בעייתית. הפנימיות הטיפוליות מתאימות לבני נוער המצויים בתהליכי הדרדרות קשים, תחת סיכונים רבים, לעיתים ללא עוגן של המשפחה וללא השתייכותם למסגרת חינוכית או לימודית. לרוב אותן פנימיות מחולקות לבתים. בכל בית יש צוות קבוע המאופיין במדריכים, אם בית, מתנדבים שממלאים שנת שירות, עובדים סוציאליים, רכזים, פסיכולוג, מטפלת באמנות, פסיכיאטר ועוד. המטרה היא ליצור עבור בני הנוער הללו סביבה טיפולית מכילה, תומכת וקשובה. כל צוות מקבל הדרכה צמודה וליווי פרטני. המטרה היא להעביר את האנשים הללו תהליך התמקצעות, כדי שבסופו של דבר – יוכל לסייע לבני הנוער בתהליכי הטיפול.
מדובר במסגרת בה בני הנוער חיים לאורך זמן. שם הם מקבלים מענה מלא לכל הצרכים שלהם: פיזיים ורגשיים גם יחד, תוך התמקדות בקשיים איתם הם הגיעו לפנימייה וחיזוקם. כל זאת ע"מ לגרום לבני הנוער להרגיש בטוחים ומוגנים, להעצים אותם ולחזק להם את הביטחון העצמי. כך, כאשר יגיע היום, הם יוכלו לצאת לחיים עצמאיים, לדאוג, להגשים ולממש את עצמם. תהליכי הטיפול מתווספים לשגרה היומית של בני הנוער, הכוללת לימודים, זמני ארוחות, פעילות פנאי וחוגים, חגים, סופי שבוע, ביקורים של משפחה ועוד.
האם ניתן לזהות ולמנוע סימנים ראשונים להתנהגות עבריינית?
בהחלט. על פי מודל ”שבעת האיתותים למניעת עבריינות אצל בני נוער“, הילדים הללו עוברים שינויים רבים. לא תמיד מערכת החינוך וההורים שאחראים עליהם מצליחים לזהות זאת בזמן. שימוש במילים גסות או מילות סלנג לא מוכרות, הסתרת מכשירים אלקטרוניים, מצבי רוח קיצוניים משתנים, יציאה מהבית בשעות הקטנות של הלילה, עיניים אדומות, שינויים חברתיים – כל אלה ועוד חייבים להדליק אצל המבוגר האחראי נורה אדומה.
אותו מודל מסייע להורים ומורים לזהות תהליכים עבריינים מבשילים ולעצור אותם בזמן. אחד הכללים במודל נקרא: ”זיהית – מנעת, הכחשת – אישרת“.